.

אני אאכזב אותך עכשיו. אל תפחד. זה יכאב קצת, אבל לא להרבה זמן. להיות סבלני. הוצאתי מהקיר את השרשראות שחיברו את רגליה של הילדה. תפסתי את גבה, חזרתי על אותו הדבר עם האזיקים על הכתפיים והזרועות שלי, הורדתי אותה בעדינות לרצפה. תחת גניחות ויבבות, היא בחנה את עיניה ואת פיה. לא היה ספק. היא מסתובבת. אם היא לא תמות ב-10-12 השעות הקרובות, היא תהפוך לערפד. עיניה של הילדה נצצו בשחור, החניכיים שלה דיממו... בהחלט ייתכן שאחרי ששמרו על הכרתה ונפשה, הם יצילו את חייה.

מאיפשהו מלמעלה נשמעו צעדים נמהרים וקולות עמומים. נראה שהצוות הגיע.

– אלכס, יופי, מהר אתה אותו... – פגש אותי מקס, עומד ליד ניקולאס השוכב. כשהסתכל על המראה שלי ועל חלקים חשופים בגופי, הוא שרק. - ולמה שלא תתלבשי ככה לעבודה, זה יאיר את חיי היום יום הקשים והמשעמם.

- בחייך. להיפטר מהכישרונות. – עמדתי כבר ליד שלושה אנשי צוות, מיישרים את השמלה שלי. - יש גופה במרתף. ו... הילדה... היא מסתובבת. אני לא יודע מה הפריק הזה רצה, אבל 5 מתו בתהליך של גיור, חשפניות אחד עובר טרנספורמציה. יש לה סיכוי טוב לתוצאה מוצלחת. – משכתי כיסא לעברי והתיישבתי והבטתי בזהירות במקס.

גבוה, נאה, בלונדיני עם עיניים כחולות ופנים תמימות. הוא נראה יותר כמו נער מאשר מפקד העשרה. אנחנו חברים איתו, כנראה, כל 5 השנים שביליתי בעיר הזאת, מה שלא מנע מאיתנו להיות לפעמים באותה מיטה. ערפדים, כמין, אינם מגבילים את עצמם לדעות קדומות ולעקרונות הטמונים בבני תמותה. אצלי באופן אישי הכל פשוט: אם אתה רוצה - קח! כמו כולם, רק מעטים שהתמזל מזלם למצוא אהבת אמת ולעבור את השינוי לערפד רכשו בן זוג או בן לוויה אחד לחיים.

- מה יהיה איתם? שאלתי וקטעתי את הלך המחשבה שלי.

מקס הביט בי בהפתעה.

- לחסל. זה בטוח, הבחורה המדוברת. אם זה יתברר כמועיל, זה יחיה, אם עוד בינוניות... למה אתה כל כך מתעניין?

- סתם. משכתי בכתפי. "מדוע ואל והאחרים צריכים שליטה מוחלטת כזו?" כן, מספר הערפדים שיצאו משליטה גדל בחצי השנה האחרונה, אבל אנחנו עדיין שולטים בכולם. למה להרוג אותה? אין לה זכות להיות אחראית למה שנעשה לה בניגוד לרצונה. איכשהו זה... לא אנושי, או משהו...

- אני לא יודע. הרבה זמן לא חשבתי על זה. מקסימום נשף. - מה שלומך? אתה רוצה לאכול?

אני אקח את זה הביתה. בסדר, הלכתי.

– אתה רוצה שאבוא, ברגע שאסיים כאן עם הכל?

- לא היום. אני יכול לקחת את המכונית שלך? שאלתי כששלפתי את מפתחות הרכב מכיסו.

- האם יש לי ברירה?